בעשרת ימי תשובה: המילים המסומנות מותאמות לימים שמראש השנה ועד יום הכיפורים.
אם אין מי שיאמר קדיש על יקירכם, אם אין באפשרותכם לומר בעצמכם במהלך שנת האבל או ביום השנה, או אם תרצו שאנשים נוספים יאמרו: אנחנו נאתר עבורכם תלמיד חכם שיאמר קדיש לעילוי נשמתו.
כל "אמן, יהא שמיה רבא" שעונה הציבור עושה נחת רוח גדולה לנשמה ומעלה אותה.
השאירו פרטים ונעביר את השם לתלמיד חכם שיתחיל כבר היום באמירת קדיש לעילוי נשמת יקיריכם.
אפשר גם בטלפון 03-500-2313 או בוואטסאפ
פנינים מדברי חז"ל ומקורות ההלכה
ידוע מעלת קדיש הנאמר מידי יום כמעלה גדולה לעילוי נשמת הנפטר, ישנה נחת רוח עצומה לנפטר כאשר אומרים קדיש מידי יום לעילוי נשמתו. הנחת רוח הגדולה היא לא רק אמירת הקדיש אלא מתווספת לכך גם עניית ״אמן יהא שמיה רבא״ של השומעים שעושה לנשמת הנפטר נחת רוח גדולה בשמים ומעלה את נשמתו.
במידה ותהיו מעוניינים בכך, תוכלו לשמור על קשר עם האדם האומר קדיש לעילוי נשמת יקירכם. אמירת קדיש בתשלום תאפשר לכם להיות בטוחים שאומרים קדיש על הנפטר והדבר נזקף לזכותו של הנפטר!
יש גם רבים שאומרים קדיש בעצמם, ובכל זאת ממנים תלמיד חכם נוסף, בשביל השקט והביטחון: כך הם יודעים שבכל מקרה ייאמר קדיש לעילוי הנשמה, גם ביום שבו נבצר מהם להגיע למניין.
בחרו נוסח, הוסיפו את שם יקירכם, והורידו כרטיס קדיש אישי.
בעשרת ימי תשובה: המילים המסומנות מותאמות לימים שמראש השנה ועד יום הכיפורים.
מחשבון מועדי האבל
בחרו תאריך פטירה, ונחשב את מועדי שנת האבל ואת יום השנה, בתאריך עברי ולועזי.
אם לא אמרו על הנפטר/ת קדיש שנה שלמה, או שתרצו בכל זאת שיאמרו קדיש לעילוי נשמתו/ה בכל יום, אפשר לפנות אלינו ונמנה תלמיד חכם שיאמר קדיש בכל תפילה.
לפנייה בוואטסאפמעוניינים בתזכורת לפני יום השנה? נשלח לכם הודעה בוואטסאפ כמה ימים לפני, כדי שתוכלו להתכונן.
כן, אשמח לתזכורתלחישוב מועדי שנת האבל, בחרו גם את שנת הפטירה.
החישוב לפי הלוח העברי, ומניח שהקבורה הייתה ביום הפטירה. במקרי ספק (פטירה בחודש אדר, ל' בחשוון או בכסלו) מומלץ לברר עם רב.
כשאנו מאבדים אדם יקר לנו – בין אם אב, אם, בן או חבר – עולה בתוכנו רצון עמוק ונוגע: להנציח, להזכיר ולהמשיך את ההילה הרוחנית שממנה נובעת נשמתו. אחת הדרכים החזקות לעשות זאת היא באמצעות קדיש לעילוי נשמתו – תפילה עתיקה, שבה כל המילים הן מחווה של אהבה, זיכרון ושאיפה להקל על נשמת הנפטר בעולם הבא.
הקדיש הוא מהתפילות הקדומות והמרגשות ביותר במסורת ישראל. הוא נחשב לאבן יסוד בסידור התפילה, אך אולי יותר מכל – הוא ביטוי עמוק לקשר שבין החיים למתים, בין עולם זה לעולם הבא. אף שהוא נאמר במסגרת של אבלות וזיכרון לנפטרים, עיקר תוכנו אינו מדבר על המוות כלל – אלא על החיים, על האמונה בתקומה ועל רצון להגדיל את שם ה' בעולם. לפי המסורת, כאשר נאמר קדיש על־ידי לומדים בלב פתוח, הנפטר מקבל "זכויות" ותיקון רוחני, ואם התפילה נאמרת במניין – ההשפעה על הנשמה נעשית באופנים רוחניים מעצימים.
המילים הפותחות את הקדיש – "יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא" – הן קריאה לשבח שמו של הקדוש ברוך הוא. קריאה זו נולדת מתוך כאב, אך איננה מבטאת יאוש אלא אמונה. המילים "בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִרְעוּתֵהּ" – שפירושן: "בעולם שברא כרצונו" – מדגישות את האמונה שבבריאה יש סדר ותכלית, גם כאשר אנו חווים חוסר, שבר ואובדן. הקדיש לא מדבר על המת, אלא דווקא על החיים – על תקוות הגאולה, על רצון לראות שלמות בעולם, על ההכרה שגם בעומק השבר אנחנו ממשיכים להאמין ששמו של ה' יגדל ויתקדש.
קדיש שנאמר במניין, כשעשרה עונים אחריו "אמן, יהא שמיה רבא", הוא זכות גדולה במיוחד לנשמה.
אחד המאפיינים הייחודיים של תפילת הקדיש הוא השפה הארמית שבה הוא נאמר. בעידן שבו רוב התפילות נאמרות בעברית, הבחירה בארמית – השפה המדוברת של העם בזמן חז"ל – מעידה על רצון שהתפילה תהיה נגישה לכל אחד ואחת. המילים הארמיות, שבחלקן נשמעות כמעט מסתוריות, מקפלות בתוכן עומק פיוטי שלא תמיד דורש הבנה מילולית – אלא פתיחות של לב וקשב של נשמה. לצד השפה, קיים גם מגוון של נוסחים, וכל קהילה שמרה על הגייה מסורתית ייחודית לה. בין הנפוצים נוכל למצוא:
ויש גם נוסחאות ייחודיות פחות מוכרות כמו נוסח תימן או נוסח איטליה העתיקה.
במהותם, כל הנוסחים שומרים על שלד אחד ויחיד: שבח והגדלת שמו של ה', בקשת שלום על עם ישראל, וחתימה של בקשה להתקבלות התפילה. ההבדלים בנוסח הם לעיתים שינוי של מילה אחת או סדר פסוק, אך לא במהות.
ביסוד המושג "עילוי נשמה" טמונה אמונה עמוקה שמלווה את עם ישראל מדורי דורות: גם לאחר שהאדם עוזב את העולם הזה, נשמתו ממשיכה לחיות ולהתפתח בעולם אחר — עולם של אמת, רוח ונצח. הנשמה איננה דבר נעלם או מתאיינת, אלא ישות רוחנית מתקדמת, אשר זקוקה להכוונה, לזכויות ולמזון רוחני – בדיוק כפי שגוף חי זקוק למים ומזון.
אמירת הקדיש נושאת בתוכה את הכוח להעלות את הנשמה מדרגה רוחנית אחת לשנייה, ממש כמו מעלית שנפתחת רק כאשר נאמרות מילים של אמת, כוונה ואמונה. כאשר יהודי אומר "יתגדל ויתקדש שמיה רבא", הוא אינו רק מדבר על האלוקות – הוא בפועל מזכה את הנפטר. לפי הקבלה, עצם ההשתתפות בקידוש שם שמים מול ציבור, ובפרט על-ידי בן או קרוב, הופכת למקור של רחמים עבור הנשמה בעולם העליון.
חז"ל מלמדים שכאשר אדם נפטר, נשמתו עוברת תהליך ברור של דין ובחינה. במהלכו, כל זכות שנעשתה בשמו, כל מעשה טוב שנעשה בזכותו – הופכים למטבע של חסד בעולמות העליונים. הקדיש הוא אחת הזכויות החזקות ביותר שאפשר לשלוח לנשמה: הוא איננו תיאור חייה, לא מילים על פועלה, אלא מפעל רוחני ממשי שנעשה כעת עבורה.
פעולות נוספות כמו הדלקת נר נשמה, קריאת אזכרה, או לימוד משניות לעילוי נשמה לפי אותיות שמו של הנפטר, כולן חלק ממערכת אחת של "הענקת חיים לנשמה". כל אחד מהן מאיר פינה אחרת במסע הרוחני של הנשמה בעולם העליון – אך הקדיש, בגלל עוצמתו הציבורית והטקסט הפיוטי שבו, נחשב כפעולה בעלת עוצמה מיידית, חד-משמעית ומקיפה.
האפשרות של קדיש בתשלום מחיר מאפשרת לנו להבטיח את אמירת הקדיש כראוי, במניין ובעיתוי הרצוי והנכון בהתאם לתאריך הפטירה.
לצד אמירת הקדיש נהוג להדליק נר נשמה, ובמיוחד בימי השבעה, ביום השנה ובימי הזכרת נשמות. "נר ה' נשמת אדם": האור הדולק מסמל את הנשמה שממשיכה להאיר, ומצטרף לקדיש, ללימוד המשניות ולתפילה כחלק ממערכת אחת של "הענקת חיים לנשמה".
התקופה שמתחילה מהפטירה ונמשכת עד יום השנה נחשבת לזמן שבו הנשמה עוברת תהליכים של דין ורחמים, מיון והתקדשות בעולמות העליונים. הקדיש שנאמר בכל אחת מהתפילות – שחרית, מנחה וערבית מוסיפה אור לזיכוי הנשמה. אמירת קדיש במשך כל שנת האבל נועדה לשמור על רצף חיבור יומיומי, גם כאשר האבלות בפועל מתפוגגת מעט. מי שאומר קדיש יום אחר יום – לא רק מזכה את הנפטר אלא גם את עצמו: הוא מתרגל להתייצבות, נאמנות, תפילה, התחייבות. בכך נוצר רצף של זיכרון חי – לא כואב בלבד, אלא כזה שמחייה ומנחם.
מנהג האשכנזים להפסיק את אמירת הקדיש בתום 11 חודשים (י"א חודש), בעיקר כשמדובר בהורים, וזאת מתוך ענווה – כדי לא לרמוז חלילה שהנפטר נזקק לשנה שלמה של זיכוך. מנהג הספרדים להפסיק את אמירת הקדיש בתום 11 חודשים למשך שבוע ימים, ואחר כך לחזור ולומר קדיש עד תום י"ב החודשים, ביום השנה. אך הדבר משתנה לפי מנהגי קהילות, וראוי להיוועץ ברב לפי המנהג המשפחתי.
מתי חלים מועדי שנת האבל אצלכם?
למחשבון המועדיםהיארצייט הוא היום שבו נשמת הנפטר חוזרת ועולה למקומה העליון בשנה שאחר הפטירה. יום זה נחשב לבעל סגולה מיוחד, שכן שערי שמים נפתחים באותו יום, והקדיש שנאמר בו מתקבל ברצון וברחמים מרובים. רבים מקפידים לומר קדיש בכל שלוש התפילות – שחרית, מנחה וערבית – כאשר לעיתים מוסיפים גם אמירת "אל מלא רחמים", ולימוד משניות או שיעור תורה קטן שנערך לעילוי נשמה. יש הנוהגים להדליק נר נשמה מיוחד בליל היארצייט, כהכנה רוחנית ליום של זיכרון וחסד.
בשנים שאחרי שנת האבל נוהגים שלא להסתפק ביום השנה עצמו, אלא להקדים ולומר קדיש כבר מליל שבת שלפניו, אחרי אמירת "במה מדליקין", ולהמשיך בכל התפילות עד סוף יום השנה.
למשל: אם יום השנה חל ביום רביעי, אומרים קדיש מליל שבת שלפניו ועד סוף יום רביעי. ואם יום השנה חל בשבת, מתחילים כבר מהשבת הקודמת וממשיכים עד מוצאי השבת של יום השנה.
הטעם לכך: כל קדיש מעלה את הנשמה מדרגה אחר מדרגה, ועיקר עליית הנשמות היא בשבת. (על פי ספר שלמי ציבור ובן איש חי)
מעבר לימי האבל וליארצייט, ישנם זמנים נוספים לאורך השנה שבהם נהוג ואף מומלץ לומר קדיש, גם אם רק כאקט נוסף של זיכרון או עילוי נשמה:
ביום השנה מאוד חשוב לומר קדיש וללמוד משניות לעילוי הנשמה
אחת השאלות השכיחות סביב אמירת קדיש היא – מי באמת צריך לומר אותו? מי ראוי לכך?
לפי ההלכה, מי שמחויב בעיקרו לומר קדיש הוא הבן של הנפטר – זו מצוות כיבוד אב ואם שנמשכת גם לאחר המוות, ומקבלת ביטוי עמוק באמירת קדיש יומיומי. לכן, ילד של נפטר – ואפילו אם הוא כבר אדם מבוגר בעצמו – נחשב כ"יתום" כל עוד הוריו אינם איתו, והוא זה שאמור לומר את הקדיש ולזכות את נשמת אביו או אמו. גם נכדים, במקרים מסוימים, אומרים קדיש כאשר אין בנים זכרים או כשיש סיבה מוצדקת לכך. זוהי זכות גדולה, ויחד עם זאת – לא בלעדית.
לא תמיד יש בנים שיכולים או מעוניינים לומר קדיש, לעיתים מכל מיני סיבות אין מי שיאמר.
אפשר בהחלט למסור את אמירת הקדיש לתלמיד חכם כפי שאנו עושים בעמותת נחת רוח שבמסגרתה לומדים וקוראים קדיש עבור מי שלא יכולים לעשות זאת בעצמם. הדבר החשוב ביותר שצריך לדעת הוא שאין שום מניעה שאדם שאינו קרוב משפחה יאמר קדיש על נשמה של אדם אחר. להפך – במסורת ידוע שכאשר אדם זר אומר קדיש מתוך חסד טהור, מתוך רצון להעניק ולא לקבל דבר בתמורה – הוא זוכה ל"מצווה שאין לה שיעור", ואותו קדיש עשוי להעלות את הנשמה למדרגה גבוהה מאוד. מדובר במעשה של חסד של אמת – חסד שאין בו אינטרס, שממנו נבנה עולמו של חסד אמיתי.
בדורנו, רבים בוחרים לשלב בין גישות. לעיתים בן המשפחה אומר קדיש בימים שהוא מצליח להגיע לתפילה, ובימים אחרים – מוסר את האמירה לתלמיד חכם שמקפיד על כך בקביעות. זו איננה פשרה, אלא שותפות: מעשה של אמת שמאפשר להמשיך לקיים את הזיכרון לאורך זמן, מתוך נאמנות ונוחות גם יחד.
במידה ואתם מתלבטים לגבי זה ומבררים על אמירת קדיש בתשלום חשוב שתדעו – זו אחת הדרכים הפופולאריות והזמינות ביותר לאנשים שרוצים להיות בטוחים שהתפילה תיאמר כראוי ובמניין, אך הם לא יכולים לקחת על עצמם את המשימה הזו. קדיש בתשלום הוא פתרון נוח ומאפשר! אם זו שנת האבל הראשונה או שעדיין לא אמרו על הנפטר קדיש במשך שנה – קדיש לשנה מחיר הוא המעטפת הנכונה והמדויקת ביותר עבורכם!
כדי להעניק ערך עשיר לנשמה ולא רק לקרוא זיכרון חוזר, מומלץ לשלב עם הקדיש גם משניות לעילוי נשמה, שמודגשות לפי אותיות השם (גם אם מדובר באותו שם שבו משתמשים לקבל הקדיש). את המשניות משלבים אחרי הקדיש, ויש היושבים יחד ללמוד קטע קטן, מתוך כוונת "להנחיל" עכשיו וגם השבוע במשך השנה. השילוב הזה, חזק יותר מקדיש, ומביא איתו חיבור עמוק בין תורה ודיבור, ובין המת לאלו החיים.
אם אתם מעוניינים שתלמיד חכם יאמר קדיש על יקירכם, אנו נוכל למנות תלמיד חכם עבורכם, אנו בקשר רציף איתו כדי לוודא שאכן מידי יום בכל תפילה קדיש אכן ייאמר בבית הכנסת, וזאת על מנת לעשות נחת רוח לנשמה שתעלה בזכות זה בגן עדן מדרגה אחר מדרגה תחת כסא הכבוד. פנו אלינו ונשמח לסייע בעניין אמירת קדיש על הנפטר בתשלום.
חד משמעית כן. יש עניין גדול וזכות עצומה שבן הנפטר או קרוב המשפחה יאמר את הקדיש בעצמו, שכן אמירת הקדיש על ידי הבן היא המשך ישיר של מצוות כיבוד אב ואם וגורמת נחת רוח מרובה לנשמת הנפטר. רק במקרים שבהם אין לנפטר בן, או כאשר נבצר מבן המשפחה לומר קדיש במניין בקביעות במהלך שנת האבל או ביום השנה, מומלץ לפנות אלינו כדי שנמנה תלמיד חכם שיאמר את הקדיש מידי יום במניין לעילוי נשמתו.
בהחלט. משפחות רבות בוחרות בשותפות זו: בן המשפחה אומר קדיש בתפילות שבהן הוא מצליח להשתתף במניין, ובמקביל תלמיד חכם מטעם "נחת רוח" מקפיד על אמירת הקדיש בכל שלוש תפילות היום באופן רציף, כך שלא נוצר חיסרון באף תפילה במהלך השנה.
קדיש יתום ("יהא שלמא רבא") נאמר במהלך תפילות היום (שחרית, מנחה וערבית) במניין. קדיש דרבנן ("על ישראל ועל רבנן") כולל תוספת מיוחדת של תפילה לשלום לומדי התורה, והוא נאמר במניין לאחר סיום לימוד משניות או אגדה לעילוי נשמת הנפטר.
אנו ממנים תלמיד חכם קבוע לכל שם שנמסר ונמצאים עמו בקשר רציף כדי לוודא שמידי יום, בכל שלוש התפילות (שחרית, מנחה וערבית), הקדיש נאמר במניין בבית הכנסת בדקדוק ובכוונה לעילוי נשמת יקירכם. בנוסף, במידה ותהיו מעוניינים בכך, תוכלו לשמור על קשר עם האדם האומר את הקדיש.
בלוח העברי היום מתחיל מצאת הכוכבים של הערב הקודם. לכן אמירת הקדיש של יום השנה מתחילה כבר מתפילת ערבית של ליל האזכרה, ונמשכת בתפילות שחרית ומנחה של יום המחרת, בשילוב הדלקת נר נשמה ולימוד משניות לעילוי הנשמה.
מנהג האשכנזים לומר קדיש יתום במשך 11 חודשים (י"א חודש) מיום הפטירה, ולהפסיק לפני תום השנה, כדי לא לרמוז שהנפטר נזקק לשנה שלמה של דין. מנהג הספרדים להפסיק בתום 11 חודשים למשך שבוע ימים, ואחר כך לחזור ולומר קדיש עד תום 12 החודשים (י"ב חודש), ביום השנה. אחרי שנת האבל אומרים קדיש בכל שנה ביום השנה. את מועדי שנת האבל המדויקים אפשר לחשב במחשבון שבדף.
רבים שאומרים קדיש בעצמם ממנים גם תלמיד חכם שיאמר קדיש, בשביל השקט והביטחון: כך הם יודעים שבכל מקרה ייאמר קדיש לעילוי הנשמה, גם ביום שבו לא הצליחו להגיע למניין, בנסיעה, במחלה או בכל עיכוב אחר.
אם לא אמרו על הנפטר/ת קדיש במשך שנה שלמה, רצוי להשלים את אמירת הקדיש גם לאחר שנים רבות. ויש הנוהגים שגם לאחר השנה, כשאין בבית הכנסת אבל אחר שאומר קדיש, ניתן לומר קדיש לעילוי הנשמה. ואם כבר אמרו עליו/ה קדיש, מומלץ לעשות לעילוי נשמתו/ה לימוד משניות, ואת זה רצוי לעשות גם לאחר שנים רבות.
השאירו פרטים ונעביר את השם לתלמיד חכם שיתחיל כבר היום באמירת קדיש לעילוי נשמת יקיריכם.
מאתרים את המיקום שלכם…
החץ המוזהב מצביע לכיוון ירושלים. החזיקו את הטלפון שטוח והתרחקו ממתכות.